אנחנו רגילים לחשוב שסבון זה סבון...
אבל האמת היא, שהבחירה בסבון טבעי עושה הבדל אמיתי לבריאות העור שלנו.
סבון טבעי מנקה בעדינות, שומר על הלחות הטבעית של העור, ולא מכיל חומרים מגרים כמו SLS 
כשאנחנו מכינים סבונים טבעיים בעצמנו, אנחנו בוחרים את השמנים, התמציות והריחות ויוצרים מוצר שהוא גם בריא, גם מזין, וגם פשוט תענוג להשתמש בו

מה זה SLS?

Sodium Lauryl Sulphate  בקיצור: SLS הוא חומר פעיל שטח (סורפקטנט) סינתטי, שמופק לרוב מנפט (Petroleum) או, בצורה מעט מעודנת יותר, משמנים צמחיים כמו שמן דקל או שמן קוקוס שעברו תהליך כימי אינטנסיבי.
המטרה המרכזית שלו: יצירת קצף ופירוק שומנים. לכן הוא נפוץ מאוד במוצרי ניקוי, גם לגוף וגם לבית.

 SLS  איך הכול התחיל?

Sodium Lauryl Sulphate  (SLS) פותח לראשונה בשנות ה-30, בתקופה שבה חיפשו פתרונות זולים, יציבים ויעילים לניקוי, במיוחד אחרי המהפכה התעשייתית והשפל הכלכלי הגדול.

עד אז, מוצרי ניקוי הורכבו לרוב מחומרים טבעיים, בעיקר סבונים משומנים טבעיים כמו שמן זית או שומן מהחי. אבל ייצור סבונים טבעיים היה יקר, דרש זמן והתיישן באיטיות.

SLS  הביא איתו שינוי דרמטי:

• הוא היה זול מאוד לייצור, בעיקר כשהופק מתוצרי לוואי של תעשיית הנפט או שמנים צמחיים זמינים.
• הוא יצר קצף עשיר ומרשים, תכונה שמאז ועד היום מזוהה (בטעות) עם "ניקיון טוב יותר" אצל הצרכנים.
• הוא התפרק בקלות במים קרים, יתרון חשוב בזמנים שבהם מים חמים לא היו זמינים בכל בית.
• הוא היה יציב, החזיק מעמד לאורך זמן בלי להתקלקל.

במהרה הוא הפך לסטנדרט בתעשיית הקוסמטיקה והניקיון: במוצרי שמפו, סבונים, משחות שיניים, ואפילו חומרי ניקוי ביתיים.

מנקודת מבט תעשייתית, ל SLS  יש הרבה יתרונות משמעותיים:

🔹 עלות ייצור נמוכה מאוד – מאפשר ייצור מוצרי ניקוי במחיר זול.
🔹 יצירת קצף עשיר ומיידי – מחזק אצל הצרכנים את התחושה של ניקיון יסודי, גם אם בפועל הקצף לא מנקה טוב יותר.
🔹 פשטות בפורמולציה – SLS מתמוסס בקלות וניתן לשלב אותו בקלות במגוון רחב של מוצרים.
🔹 זמינות מסחרית עצומה – קיים כמעט בכל שרשרת אספקה גלובלית.

בעולם שבו חברות קוסמטיקה וניקוי פועלות תחת לחץ של עלויות ייצור נמוכות, אורך חיי מדף ארוך, ומסרים שיווקיים מרשימים, לא מפתיע ש SLS  הוא בחירה כל כך פופולרית.

SLS ניתן לייצר גם ממקור צמחי, האם יש הבדל בין SLS ממקור נפט לבין SLS ממקור צמחי?

ההבדל הוא בעיקר במקור הראשוני של החומר, לא בתוצאה הסופית.
מבחינת הגוף שלנו וההשפעה על העור  SLS ממקור נפט ו SLS  ממקור צמחי פועלים כמעט באותה הצורה, עם אותם נזקים פוטנציאליים.

1.      מקור חומר הגלם

• SLS  ממקור נפט:
  מופק מחומרי גלם שמקורם בנפט (Petroleum derivatives), שהם תוצרי לוואי מתעשיית הדלק והכימיקלים.
• SLS  ממקור צמחי:
  מופק משמנים טבעיים, לרוב שמן דקל או שמן קוקוס, שעוברים תהליך כימי אינטנסיבי (כולל סולפונציה) כדי להפוך לSLS

2.      מהות החומר הסופי

לא משנה מה היה המקור הראשוני – בסופו של דבר, SLS הוא  SLS  

• אותה נוסחה כימית CH3(CH2)11OSO3Na
• אותו מבנה מולקולרי
• אותה פעילות פיזיולוגית: סורפקטנט (פעיל שטח) חזק, חודר שומנים, מגרה עור.

המולקולה עצמה זהה בין אם התחילה מנפט ובין אם התחילה משמן קוקוס.

3.      הבדלים בתדמית השיווקית

• חברות רבות שמייצרות מוצרים "ירוקים" או "טבעיים" משתמשות בSLS  ממקור צמחי כדי לשדר תחושת טבעיות.
• יש חותמות ירוקות כמו "Plant Derived" או "Coconut Derived"  אבל מבחינת ההשפעה הבריאותית, אין שיפור משמעותי.

בקיצור: "ממקור צמחי" נשמע טוב יותר, אבל זה לא הופך את SLS לידידותי לעור.

4.     מתי כן יש הבדל קטן?

• לפעמים SLS ממקור צמחי מכיל פחות מזהמים שנוצרים בתהליכי עיבוד של נפט.
• יש חברות שמקפידות על רמות טוהר גבוהות יותר (פחות מזהמים כמו 1,4-דיאוקסן) כאשר הן מייצרות SLS ממקור צמחי.

אבל שוב, עצם היותו מנקה חזק ומגרה נשאר בעייתי.

SLS  ממקור נפט או צמחי, בסופו של דבר הוא אותו חומר מגרה, מייבש, וחודר את מחסום העור. מקור הגלם לא משנה את ההשפעה המזיקה האפשרית על העור הבריא.

באילו מוצרים תמצאו SLS?

• שמפו לשיער
• סבונים נוזליים ומוצקים
• קצף ניקוי לפנים ולגוף
• משחות שיניים
• ג'ל גילוח
• חומרי ניקוי לרצפה ולכלים

כמעט כל מוצר קוסמטי שיוצר הרבה קצף מכיל SLS

 מי נמצא בקבוצות סיכון גבוהות במיוחד לפגיעה משימוש במוצרים עם SLS?

• אנשים עם עור רגיש, יבש או סדוק
• ילדים ופעוטות (בשל עור עדין מאוד)
• אנשים הסובלים מאקזמה, פסוריאזיס או רוזציאה
• חולי דרמטיטיס

אם אתם נמצאים באחת מהקבוצות האלה, השימוש במוצרי ניקוי עם SLS עלול להחמיר את מצב העור בצורה משמעותית, אז ממש כדאי להמנע.

איך SLS פוגע בעור?

מחקרים רבים מראים כי ל SLS  השפעה מזיקה על בריאות העור, במיוחד בשימוש יומיומי או ממושך:

פגיעה בשכבת ההגנה של העור

SLS  מפרק את הליפידים (השומנים הטבעיים) שמרכיבים את שכבת ההגנה החיצונית של העור (ה-"Skin Barrier").
פירוק זה חושף את העור לאובדן לחות, חדירה של מזהמים מהסביבה, גירויים, זיהומים ודלקות.

מקור : "Effects of surfactants on the skin barrier", International Journal of Cosmetic Science

גירוי ודלקת

אפילו בריכוזים נמוכים יחסית, SLS גורם לדלקת עורית, אדמומיות, גרד ותחושת צריבה.
במחקר שפורסם ב-Journal of the American College of Toxicology, נמצא שSLS  
הוא אחד החומרים הכי מגרים לעור מבין כל החומרים המנקים הקיימים.

מקור: Final Report on the Safety Assessment of Sodium Lauryl Sulfate, 1983

האטת יכולת ההתחדשות של העור

SLS  פוגע בתהליך הריפוי הטבעי של העור. חשיפה ממושכת עלולה להאט משמעותית את חידוש התאים, להחמיר בעיות עור קיימות ולהשאיר את העור חשוף לפציעות וזיהומים.

מקור: Contact Dermatitis Journal – Sodium Lauryl Sulfate Irritation Study

סיכון לחשיפה לרעלנים

ברגע ששכבת ההגנה של העור נפגעת, חומרים כימיים, אלרגנים ורעלנים סביבתיים יכולים לחדור דרך העור בצורה מוגברת ולהעמיס על המערכת החיסונית.

 SLS קיים לא רק בסבונים:

נכון שהשיח סביב SLS בדרך כלל מתמקד בעור, אבל הוא גם משפיע גם על השיער והקרקפת

מהם נזקי השיער והקרקפת בשימוש בשמפו עם SLS?

יובש חמור של השיער והקרקפת

• SLS  הוא חומר מסיר שומנים אגרסיבי מאוד.
  בשמפו, הוא לא מבדיל בין לכלוך ושומנים עודפים לבין השומנים הטבעיים וההכרחיים של הקרקפת והשיער.

התוצאה: הקרקפת מתייבשת, השיער מאבד מהגמישות ומהברק, קצוות השיער נהיים שבירים ומתפצלים

פגיעה בחלבונים שמרכיבים את סיב השערה

מחקרים מראים ש SLS  עלול לשבור קשרים חלבוניים בקראטין (החלבון העיקרי שבונה את השערה).

עם הזמן, הפגיעה המבנית הזו גורמת לשיער להיות: חלש יותר, שביר יותר ופחות עמיד בפני חום, עיצוב ומזהמים סביבתיים.

קרקפת מגורה ודלקתית

שימוש קבוע בשמפו עם SLS יכול לגרום לגירוי ודלקת מקומית בקרקפת.

תסמינים נפוצים: גירוד, צריבה, אדמומיות וקילופים (לא תמיד מדובר בקשקשים אמיתיים, אלא בהתקלפות עור יבשה!)

קרקפת מגורה => שיער חלש יותר => נשירה מוגברת

האצה של נשירת שיער

לא מעט רופאי עור מדווחים על קשר בין שימוש ממושך בשמפו עם SLS לבין החמרת נשירת שיער, במיוחד אצל אנשים עם נטייה גנטית לשיער דליל.

הסיבה: פגיעה בקרקפת עצמה ויצירת סטרס דלקתי בזקיקי השיער שמחליש את השערה מהשורש.

אובדן ברק ורכות טבעית

• סילוק השומנים המגנים על השיער מותיר אותו יבש, חסר חיים, פחות גמיש וקשה לסירוק.
• שיער טבעי ובריא צריך איזון עדין של לחות טבעית  ו-SLS פשוט "שואב" אותה.

לסיכום:

שמפו עם SLS עלול לייבש, לשבור ולהחליש את השיער, לגרות את הקרקפת, להאיץ נשירה ולפגוע בבריאות השיער לטווח הארוך.

מקורות:

• Effects of surfactants on hair and scalp – PubMed
• International Journal of Trichology – Hair damage by surfactants

🛡️ ומה הפתרון?

• להשתמש בשמפו ללא  SLS למשל שמבוסס על פעילי שטח מנקים עדינים כמו Decyl Glucoside, SCI, Disodium Cocoyl Glutamate).
• לבחור שמפו שמכיל גם:
• שמנים עדינים לשמירה על הלחות (כמו שמן חוחובה, שמן ארגן)
• רכיבים טבעיים מחזקים (כמו אלוורה, תמציות צמחים)

האם מוצרי תינוקות באמת בטוחים יותר גם למבוגרים?

בקצרה: לא בהכרח.
מוצרי תינוקות נחשבים עדינים יותר מבחינת שיווק, אבל בפועל, זה לא תמיד אומר שהם טבעיים יותר או באמת בטוחים יותר.

למה אנשים חושבים שמוצרי תינוקות בטוחים יותר?

• כי הם מיועדים לאוכלוסייה רגישה מאוד (תינוקות).
• כי השיווק מדגיש מונחים כמו "עדין", "ללא דמעות", "ללא פרבנים" וכו'.
• כי יש תחושה (מוצדקת חלקית) שמשרד הבריאות מקפיד יותר על תקני מוצרים לתינוקות.

אבל  זה לא אומר שמוצרי תינוקות לא מכילים חומרים בעייתיים.

אז מה באמת קורה בהרבה מוצרי תינוקות?

🔹 מוצרים רבים לתינוקות מכילים SLS (באופן דליל) או חומרים אחרים שיכולים לגרות עור רגיש.

🔹 חלק מהמוצרים כוללים חומרי ריח סינתטיים, שעלולים לגרום לאלרגיות או גירוי עור (גם אם בריכוז נמוך).

🔹 קיימים גם חומרי שימור (כמו Phenoxyethanol) שמותרים לתינוקות בריכוזים נמוכים, אבל יכולים לעורר מחלוקות כשמדובר בחשיפה יומיומית.

🔹 לא תמיד יש הקפדה על שימוש ברכיבים אורגניים או צמחיים אמיתיים, לפעמים זה רק שיווק ("בושם טבעי" = ריח סינתטי עם מעט שמן צמחי).

אז מה עדיף למבוגרים עם עור רגיש?

לקרוא את רשימת הרכיבים, לא את ההבטחות על האריזה.

• מוצר לתינוקות שעדיין מכיל SLS, חומרי ריח מלאכותיים, או חומרים משמרים בעייתיים, הוא לא בהכרח עדין לעור רגיש של מבוגר.
• עדיף לבחור במוצרים שבאמת מנוסחים ללא חומרים מגרים,  בין אם הם משווקים לתינוקות או למבוגרים

שימוש ב-SLS פוגע בייצור ויטמין D בעור?

אין מחקרים ישירים שמראים ש SLS  עצמו חוסם או מונע את ייצור ויטמין D בעור.

אבל  ויש כאן אבל משמעותי  SLS כן עלול להשפיע בעקיפין על היכולת של העור לייצר ולשמר ויטמין D.

הנה למה:

1. פגיעה במחסום העור ובתפקוד התקין שלו

SLS ידוע כחומר שפוגע בשכבת ההגנה החיצונית של העור (ה-Stratum Corneum).

שכבה זו אחראית לא רק על שמירת לחות – אלא גם על תפקודים חיוניים אחרים של העור, כולל ייצור ויטמין D.

ייצור ויטמין D מתרחש כאשר קרני UVB מהשמש פוגעות במולקולות כולסטרול (7-dehydrocholesterol) בשכבת האפידרמיס.

אם שכבת העור החיצונית נפגעת, קצב החשיפה והתגובה עשוי להשתנות.

עור מגורה, יבש או דלקתי, כתוצאה מחשיפה לSLS   עלול להיות פחות יעיל בספיגת קרני UVB בצורה תקינה, וזה עלול להקטין בעקיפין את כמות ויטמין D שהגוף מצליח לייצר.

2. הגברת יובש והתקלפות עור

כאשר עור יבש ומתקלף לעיתים קרובות (תוצאה אופיינית לשימוש במוצרי ניקוי עם SLS),

העור מאבד לא רק את שכבת ההגנה, אלא גם תאים שמכילים את חומרי הבסיס לייצור ויטמין D.

כך יורדת היעילות של התהליך הביוכימי של ייצור ויטמין D בעור.

3. דלקת כרונית מקומית

דלקת בעור (גם אם קלה) משפיעה על הפעילות המטבולית של תאי העור.

תאי עור דלקתיים מייצרים פחות ויטמין D בתגובה לקרני UVB.

לסיכום: SLS לא פוגע ישירות בכושר ייצור ויטמין D, אבל הוא מחליש את מחסום העור, מייבש אותו, ויוצר דלקת, מה שיכול בעקיפין להפחית את יעילות ייצור ויטמין D בעור הבריא.

האם יש הבדל בין SLS לSLES?

כן.
SLES  (Sodium Laureth Sulfate) הוא הגרסה ה"מעודנת" של SLS, העוברת תהליך שנקרא "איתוקסילציה" שנועד להפחית גירוי.
עם זאת, גם SLES אינו חף מבעיות, יש חשש שייצורו יוצר זיהומים בחומרי לוואי כמו 1,4-דיאוקסן (חומר חשוד כמסרטן).

בשורה התחתונה:

SLS  הוא חומר מנקה חזק, אבל גם חומר מגרה ומזיק לעור, שיכול לפגוע בשכבת ההגנה שלו, לעכב את הריפוי ולהגביר את הסיכון לחדירה של מזהמים ורעלנים.

לכן, אם חשוב לך לשמור על בריאות העור שלך ושל משפחתך, כדאי להעדיף מוצרי טיפוח טבעיים ועדינים ללא SLS וללא חומרים סינתטיים מזיקים.

מקורות נוספים לקריאה:

• PubChem – Sodium Lauryl Sulfate Profile
• NIH Hazardous Substances Data Bank – SLS
• Scientific Committee on Consumer Safety (SCCS) – Opinion on SLS